חדשות כזב הן ידיעות שקריות או מעוותות שמופצות ברשתות, לרוב כדי לעורר פחד, כעס או התלהבות. לפני שמשתפים: בודקים מי פרסם, מחפשים את הידיעה באתר חדשות מוכר, ושואלים את עצמכם אם הכותרת נועדה להקפיץ. אם יש ספק, לא שולחים.

למה זה מתפשט כל כך מהר

ידיעה מפחידה או מקוממת גורמת לנו לרצות להזהיר את המשפחה מיד. זה בדיוק מה שהיוצרים שלה מנצלים. ככל שהכותרת דרמטית יותר, כך היא נשלחת יותר, גם כשהיא שקרית.

סימנים לחשוד

כותרת בסימני קריאה ובאותיות דרמטיות. "תעבירו לכל אנשי הקשר". אין מקור, או "שמעתי מחבר של רופא". תאריך ישן שמופץ כאילו הוא חדש. ותמונה שנראית מוכרת מאירוע אחר.

שלוש שאלות לפני שמשתפים

מי פרסם את זה במקור? האם זה מופיע באתר חדשות מוכר אחד לפחות? האם זה נועד לגרום לי לפחד או לכעוס? אם התשובה לשתי הראשונות היא "לא יודע" ו"לא", לא משתפים.

להיעזר בבינה מלאכותית

מעתיקים את הטקסט לעוזר כמו Perplexity, שמציג מקורות, ושואלים: "האם הידיעה הזאת נכונה? איפה פורסמה?". בודקים את המקורות שהוא מציג. זכרו שגם העוזר יכול לטעות, ושבאירועים שקרו ממש עכשיו ייתכן שאין לו עדיין מידע.

כשמישהו בקבוצה משתף כזב

אפשר לכתוב בעדינות: "בדקתי, ונראה שזה לא נכון, הנה מקור". בלי להעליב ובלי להתווכח. ואם אתם עצמכם שיתפתם משהו שהתברר כשגוי, כותבים תיקון. זה מראה אחריות, ועוזר לאחרים.

בקצרה: טיפים לזכור

  • מפחיד או מקומם = עוצרים
  • "תעבירו לכולם" = חשד
  • מחפשים באתר חדשות מוכר
  • ספק? לא משתפים

שאלות ותשובות

מה אם הידיעה נשלחה מחבר שאני סומך עליו?

גם הוא כנראה קיבל אותה ממישהו אחר. סומכים על החבר, ובודקים את הידיעה.

איך יודעים אם תמונה ישנה?

בגוגל אפשר לחפש לפי תמונה, ולראות איפה ומתי היא הופיעה לראשונה.

האם אתרי חדשות תמיד צודקים?

לא תמיד, אבל הם אחראים על מה שהם מפרסמים ומתקנים טעויות. זה שונה מהודעה אנונימית.

מאמרים נוספים שכדאי לקרוא

בסדנת AI לגיל השלישי של אבי סנטו בודקים ביחד ידיעות אמיתיות מקבוצות וואטסאפ, ולומדים לזהות כזב.