דיפפייק הוא תמונה, סרטון או הקלטה שנוצרו או שונו בעזרת בינה מלאכותית, כך שנראה שמישהו אמר או עשה משהו שלא קרה. הם מופיעים בפרסומות מזויפות עם ידוענים, בחדשות כזב ובהונאות. ההגנה: לבדוק מי פרסם, לחפש את הידיעה במקור אמין, ולא לשתף או לשלם לפני כן.

מה זה דיפפייק

תוכנות בינה מלאכותית יודעות היום ליצור תמונה של אדם שלא קיים, להלביש פנים של אדם אחד על גוף של אחר, ולגרום לאדם אמיתי "לומר" דברים שמעולם לא אמר. התוצאה יכולה להיראות משכנעת מאוד.

איפה נתקלים בזה

פרסומות ברשתות שבהן ידוען או פוליטיקאי "ממליץ" על השקעה או על מוצר. סרטונים מפחידים או מקוממים שמסתובבים בוואטסאפ. תמונות של אסונות שלא קרו. ופרופילים מזויפים ברשתות היכרויות, עם תמונות של אנשים שלא קיימים.

סימנים שעוזרים לזהות

ידיים ואצבעות מוזרות, טקסט מטושטש ברקע, תנועות שפתיים שלא מתאימות בדיוק לקול, עיניים שלא ממצמצות, תאורה לא עקבית. אבל זהירות: הזיופים משתפרים כל הזמן, ולפעמים אין שום סימן נראה לעין.

הכלל החשוב יותר מכל סימן

לא שואלים "האם זה נראה אמיתי?" אלא "מי פרסם את זה, ואיפה עוד זה מופיע?". אם ידוען מפורסם ממליץ על השקעה, ואין על זה כלום באתרי החדשות המוכרים, זו כמעט בוודאות הונאה. ידיעה אמיתית וחשובה תופיע בכמה מקורות אמינים.

מה עושים

לא לוחצים על קישורים בפרסומת, לא משאירים פרטים ולא משלמים. לא משתפים סרטון מקומם לפני שבודקים. אפשר לשאול עוזר כמו Perplexity: "האם הידיעה הזאת אמיתית?" ולבדוק את המקורות שהוא מציג. ואת הפרסומת המזויפת אפשר לדווח לרשת החברתית.

בקצרה: טיפים לזכור

  • שואלים: מי פרסם?
  • ידוען ממליץ על השקעה = חשד
  • לא משתפים לפני בדיקה
  • לא משלמים דרך פרסומת

שאלות ותשובות

האם אפשר לסמוך על סרטון שבו רואים את האדם מדבר?

כבר לא בהכרח. בודקים אם הסרטון פורסם גם בערוץ הרשמי של האדם או בחדשות.

האם יש תוכנה שמזהה דיפפייק?

יש כלים, אבל הם לא מושלמים. הבדיקה הכי טובה היא לחפש את המקור.

מה עושים אם כבר שיתפתי משהו מזויף?

מוחקים, וכותבים לקבוצה שהתברר שזה מזויף. זה עוזר לעצור את ההפצה.

מאמרים נוספים שכדאי לקרוא

בסדנת AI לגיל השלישי של אבי סנטו מנסים לזהות תמונות מזויפות מתוך אמיתיות, ומתרגלים בדיקת מקור.