בינה מלאכותית מסוגלת היום לשכפל קול אנושי מתוך כמה שניות של הקלטה. זה אומר שמישהו יכול לקחת סרטון שהעליתם לפייסבוק, לחלץ ממנו את הקול שלכם, ולהשתמש בו כדי להתקשר לבני משפחה ולהתחזות אליכם. זה לא מדע בדיוני. זה קורה עכשיו.
ההונאות שהכרנו — שיחת טלפון מ"הנכד" שנמצא בצרה, הודעת SMS מ"הבנק" שמבקש אימות, מייל מ"חברת החשמל" על חוב — לא נעלמו. הן התחכמו. וככל שהכלים משתפרים, ההבדל בין הזיוף ובין האמת נעשה קטן יותר.
מה השתנה
עד לא מזמן, היה קל יחסית לזהות הונאה. הקול נשמע מוזר, המייל הכיל שגיאות כתיב, מספר הטלפון לא היה מוכר. היום, בינה מלאכותית מאפשרת להונאים לייצר הונאות מדויקות הרבה יותר:
- שכפול קול — מספיקות 3 עד 5 שניות של הקלטה כדי לייצר קול שנשמע כמעט זהה למקור. אפשר לקחת את ההקלטה מסרטון בפייסבוק, מהודעת קול בווטסאפ, אפילו מהמענה הקולי שלכם עצמכם.
- זיוף מספר טלפון — השיחה מגיעה ממספר שנראה כמו של הנכד או של הבנק, אבל היא לא. ניתן לזייף את המספר שמופיע על המסך.
- מיילים משכנעים — הודעות דיוג (פישינג) שנכתבות בעברית תקינה, בלי שגיאות, עם לוגו של חברה אמיתית. בינה מלאכותית יודעת לנסח אותן בצורה שקשה להבדיל ממייל אמיתי.
ההונאה שכולם צריכים להכיר: "הנכד בצרה"
התרחיש הנפוץ: מישהו מתקשר, נשמע בדיוק כמו הנכד או הנכדה, ואומר שהוא בבעיה. נעצר. עבר תאונה. צריך כסף מיד. "תלחצי עליו, אל תגידי לאף אחד."
הקול נשמע אמיתי כי הוא מבוסס על דגימת קול אמיתית של הנכד, שנלקחה מרשתות חברתיות או מהודעות קוליות. במקרים שתועדו בעולם, קשישים הגיעו לבנק ומשכו אלפי דולרים בגלל שיחה כזאת. גם אנשים זהירים מתקשים להבדיל בין קול משוכפל לקול אמיתי.
איך מזהים שמשהו לא בסדר
השיחה דחופה. תמיד דחופה. "עכשיו", "מיד", "אל תגיד לאף אחד." לחץ הזמן הוא חלק מההונאה, כי הוא לא נותן לכם זמן לחשוב או להתייעץ.
הבקשה כספית. זה תמיד כסף — העברה בנקאית, מזומן, כרטיס מתנה, ולפעמים מטבע דיגיטלי. אם מבקשים מכם לשלם בכרטיס מתנה או בביטקוין — זה כמעט תמיד הונאה.
המספר לא מזוהה. גם אם המספר נראה מוכר, הוא עשוי להיות מזויף. אבל אם הוא לא מוכר לכם בכלל — זה סימן נוסף.
אי אפשר להגיע לאיש קשר אחר. כשמבקשים לדבר עם עוד מישהו מהמשפחה — ה"נכד" אומר שאי אפשר, שאין זמן, שהוא חייב את הכסף עכשיו.
חמישה כללים שמגנים עליכם
-
סדרו מילת קוד משפחתית. בחרו מילה או משפט שרק בני המשפחה מכירים. כשמישהו מתקשר ומבקש כסף בשם הנכד — בקשו ממנו לומר את מילת הקוד. אם הוא לא יודע, זה לא הנכד.
-
נתקו וחייגו בחזרה. קיבלתם שיחה חשודה? נתקו. חייגו לנכד או לבן המשפחה במספר שמופיע אצלכם באנשי הקשר — לא למספר שהתקשר. אם הוא עונה ואומר שהכול בסדר, זו הייתה הונאה.
-
לא מעבירים כסף בלחץ. בנק, משטרה, חברת חשמל — אף גוף לגיטימי לא מבקש העברה מיידית בטלפון ולא מאיים ש"תוך שעה ינתקו חשמל" או "יקפיאו חשבון". זה לא קורה כך.
-
לא לוחצים על קישורים בהודעות. SMS שמבקש "אמת את החשבון שלך בכתובת הבאה" עם קישור — בדרך כלל זיוף. נכנסים ישירות לאתר של הבנק או החברה, לא דרך הקישור.
-
משתפים את המשפחה. שיחה מוזרה, הודעה חשודה, מייל שלא ברור — מספרים לבן משפחה או לחבר. שיחה אחת קצרה יכולה לחסוך הרבה כסף וצער.
מה עושים אם כבר נפלתם
אם העברתם כסף או מסרתם פרטים ואחר כך הבנתם שזו הונאה — יש כמה דברים שצריך לעשות מיד. מתקשרים לבנק ומבקשים להקפיא חשבון או לעצור העברה. מתקשרים למשטרה ומדווחים. ככל שמדווחים מהר יותר, הסיכוי להחזיר את הכסף גבוה יותר.
אין מה להתבייש. ההונאות האלה פוגעות באנשים חכמים ומנוסים כמותכם. מה שעושה הבדל הוא דיווח מהיר.
המידע שהונאים יכולים לנצל
כל מה שאתם מפרסמים ברשתות החברתיות — סרטונים, הודעות קוליות בווטסאפ, תמונות עם שמות — יכול לשמש חומר גלם להונאה. זה לא אומר שצריך להפסיק לפרסם. זה אומר שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמעלים סרטון שבו הנכד אומר את השם שלו, ולהגדיר את הפרופיל בפייסבוק כך שרק חברים יראו את התכנים.
