סדנה טובה מתחילה באנשים, לא ברשימת כלים

אבי סנטו מעביר הרצאות, סדנאות וסדרות מפגשים בנושא בינה מלאכותית לגמלאים בעברית, במסגרת אבי סנטו ניו מדיה סקול. אפשר להזמין פעילות לארגון או לקיים אותה בזום. אבל השם של המרצה הוא רק תחילת הבדיקה: צריך לברר מה המשתתפים יעשו, מה נדרש מהם ואיך ההדרכה מתאימה לקבוצה שלכם.

אני מעדיף שמישהו ייצא מהמפגש כשהוא יודע לנסח בקשה שימושית אחת, ולא עם רשימה של עשרים כלים שהוא לא יפתח. זאת הבחנה חשובה למי שמזמינים סדנת בינה מלאכותית לגיל השלישי: התוכן צריך לשרת את החיים של המשתתפים, לא להציג כמה המדריך מכיר את התחום. מניסיון שלי, הדרכה טובה היא כזו שגורמת לאדם להרגיש שהוא שולט בטכנולוגיה ולא שהיא שולטת בו.

למה דווקא הדרכה בעברית ומותאמת אישית?

צ'אט גיפיטי (ChatGPT) מאפשר לנהל שיחה בעברית. אין צורך ללמוד משפטי פקודה באנגלית כדי לבקש ניסוח הודעה או הסבר למושג. ההדרכה צריכה להראות איך משתמשים בשפה רגילה, מוסיפים הקשר ומבקשים שינוי כשהתשובה לא מתאימה.

עברית לבדה אינה מספיקה. יש הבדל בין מצגת עמוסה במונחים מקצועיים לבין הסבר שמאפשר למשתתפים להבין מה עושים עכשיו. בקשו לראות דוגמה לתרגיל ולדף סיכום. כך אפשר להעריך את דרך ההוראה, ולא רק את נושא ההרצאה.

הנה רשימת פרמטרים לבדיקת התאמת הסדנה לקבוצה:

  • האם המדריך מציע תרגול מעשי שמותאם לרמת האוריינות הדיגיטלית של המשתתפים?
  • האם התכנים עוסקים בנושאים מחיי היומיום כמו כתיבת מכתבים, חיפוש מידע או ניהול לוחות זמנים?
  • האם ישנה תוכנית מגירה למקרה של פערים טכנולוגיים בין המשתתפים בחדר?

תכנון המפגש: הרצאה, סדנה או סדרת מפגשים

הרצאת היכרות מתאימה לקהל שרוצה להבין מהי בינה מלאכותית ולראות הדגמות. היא יכולה לעורר עניין, אבל אינה מבטיחה שכל משתתף יתרגל בעצמו. לעיתים הצפייה בהדגמה חיה היא בדיוק מה שצריך כדי להסיר חסמים ראשוניים.

סדנה מעשית מיועדת להתנסות: המשתתפים כותבים בקשה, קוראים את התשובה ומנסים לשפר אותה. למתכונת הזאת צריך זמן לסיוע ולחזרה. בהצעה המופיעה באתר שלי, סדנה מעשית לגיל השלישי מוצעת במתכונת של 90 דקות ועד 25 משתתפים; את ההתאמה לקבוצה מסכמים מראש.

סדרת מפגשים מאפשרת לחזור על פעולות, להביא שאלות מהבית ולהרחיב בהדרגה את השימוש. מי שמזמינים סדרה צריכים לבקש רצף למידה ברור, ולא אותה הרצאה בכמה גרסאות. רצף של מפגשים מאפשר להפוך את השימוש בבינה מלאכותית להרגל קבוע ולא רק להצצה חד פעמית.

פרקטיקה בשטח: תרגול, נגישות ופרטיות

תרגיל פתיחה יכול להיות בקשה כמו: עזור לי לנסח ברכה לנכדה שסיימה לימודים. שאל אותי אילו פרטים חסרים לפני שאתה כותב. זאת דוגמה לתרגול, לא סיפור על משתתף מסוים. בהמשך משווים בין שתי תשובות: איזו נשמעת אישית יותר, מה לא נכון ומה כדאי למחוק.

בקשו תצוגה קריאה, הוראות קצרות ואפשרות לצפות לפני שמתנסים. שאלו אם צריך חשבון אישי, אם הפעילות מתאימה לסמארטפון ואיך מסייעים למי שנתקעים. אל תניחו שכל בני אותו גיל מתחילים מאותה נקודה.

בתרגול כדאי להשתמש בפרטים בדויים או בתוכן שאינו רגיש. אין צורך להקליד מספר זהות, סיסמה, פרטי חשבון או מסמך רפואי כדי ללמוד לנסח בקשה. גם תשובה שנראית משכנעת עשויה להיות שגויה. החלטות רפואיות, משפטיות וכספיות דורשות בדיקה אצל גורם מוסמך.

איך מוודאים שהסדנה באמת מתאימה לכם?

חפשו פעילות מתועדת עם קהל דומה, תיאור של המתכונת והמלצות שמתייחסות להדרכה עצמה. בעמוד הפעילות שלי מופיע תיעוד מסדנה לגמלאי קופת חולים מאוחדת. הוא מאפשר להתרשם מפעילות עבר, אך אינו אומר שכל קבוצה צריכה את אותה תוכנית ואינו מהווה הבטחה לתוצאה.

לבירור המתכונות ולצפייה בתיעוד: סדנאות בינה מלאכותית לגיל השלישי בארגונים. למידע על פעילות אישית וקבוצתית: הדרכות לגיל השלישי.

כתבו תיאור קצר: מי המשתתפים, כמה צפויים להגיע, באילו מכשירים ישתמשו ומה תרצו שיוכלו לעשות בסיום. הוסיפו מיקום, מועד משוער ומגבלות נגישות. המידע הזה חשוב יותר משאלה כללית על הרצאה בנושא בינה מלאכותית.

אפשר לפנות דרך עמוד הפעילות לארגונים כדי לבדוק התאמה. התחילו מהמטרה של הקבוצה; את הכלים נבחר אחר כך. אילו מיומנויות הייתם רוצים שהמשתתפים שלכם ירכשו כבר במפגש הראשון?