כותרת המאמר: על שיגעון סנאפצ’ט והמשמעות של להיות בן 33
לא חשבתי שזה יקרה לי. ימים כלילות, שנים על גבי שנים, תמיד הייתי בחזית הטכנולוגיה; לא היה גאדג’ט שלא הבנתי, לא היה משחק אינטרנטי שלא שלטתי בו.
המילים “טכנולוגיה” ו”אבי סנטו” הן רומן מתמשך שהתחיל אי שם בכיתה ב’, כשהוריי רכשו לי את המחשב הראשון: מחשב 286 ענק, גמלוני ובעיקר איטי.
מאז הוא הפך לחבר הכי טוב שלי. הוא צעד איתי יד ביד, ועברתי איתו ועם יתר המשתמשים בעולם את כל התהפוכות, החידושים והטכנולוגיה שתמיד הפתיעה, החל מ-DOS שבו הרצנו פקודות וכלה בווינדוס וגרסאותיו השונות.
הייתי מאותם ילדים היפראקטיביים לא מאובחנים, שיושבים מול המחשב והקסם קורה.
שעות על גבי שעות יכולתי לשבת, לתקתק, להתעצבן, להעתיק דיסקים ובעיקר לחיות את חיי מאחורי אותם מחשבים ותוכנות שהכניסו אותי לשטחים נרחבים שרק רציתי לכבוש.
השנים חלפו… לימודי המחשבים בבית הספר התחילו ואז זיהיתי לראשונה, כילד, את הפרדוקס:
מצטיין במחשבים, בתוכנות ובכל מה שקשור לעולם ה-Office, אבל נכשל פעם אחר פעם בעולם החומרה, התכנות והמתמטיקה.
מה עושים? מתמודדים עם מה שיש.
שנים על גבי שנים הייתי קם כל יום ראשון ב-07:00 בבוקר, צמא לקבל את העיתון, לפתוח אותו בשקיקה ולקרוא את מדור המחשבים של “ידיעות אחרונות”.
קראתי ויישמתי הכול. היו אלה ימים של שינוי: מהפכת האינטרנט המהיר עמדה בפתח, בועת ההייטק החלה לפרוח, אנשים התעשרו, חברות נפלו, ובכל הזמן הזה הרעב לידע והסקרנות רק גדלו.
מאז חלפו שנים רבות והסוף ידוע – הפכתי את התחביב למקצוע.
אני לא מוותר עד היום: הכמיהה להבין בצורה יסודית כל עדכון שיש בעולם האפליקציות, התוכנות והרשתות החברתיות.
המושג “ידידותי למשתמש” הוא משהו שעורר בי גיחוך; הרי “זאת לא בעיה”, את/ה רק לוחץ/ת… כאן וכאן וכאן…
“טל, אני לא מבין מה עושים פה”
ואז זה קרה! טל נברו, פיית הפייסבוק, שהיא גם חברה טובה שלי, שיגעה אותי שאפתח פרופיל בסנאפצ’ט. משום שאני, כמנהל מדיה חברתית, חייב להיות מעודכן…
דחיתי את הקץ עד היום מדחיינות טבעית, וידעתי שבסוף אעשה זאת. מה גם שמבחינת כמות ההורדות לאפליקציות, שלושת החודשים האחרונים היוו נקודת מפנה אצל המשתמשים הישראלים, וכמות ההורדות הפכה להיסטרית.
בהתחלה לא הצלחתי להבין על מה כל המהומה. כצרכן תוכן אובססיבי, וככזה שאוכל לארוחת בוקר קמפיינים ממומנים בגוגל ומקנח בניהול חשבונות פייסבוק, לא הייתה ברורה לי המטרה שלשמה האפליקציה פותחה.
לא היה ברור לי ”החידוש” בהעלאת תמונה או סרטון – לזה משמשות אפליקציות האינסטגרם, פינטרסט ושאר נגזרותיהן.
סרטון שמסביר את תופעת סנאפצ’ט שהפיקה השלוחה הדרומית של קבוצת מקאן במצפה רמון.
התחבטתי (בעיקר עם עצמי)… לאחר כמה ימים הבנתי שקורה פה משהו גדול מהחיים: זו לא האפליקציה, וזה לא ההבדל מפייסבוק ושאר הרשתות החברתיות.
מדובר פה על שינוי של דור שלם, שצורך את התוכן שלו בצורה אחרת, שונה. דור שמעוניין להגיב לתכנים או להעלות אותם בצורה שונה לחלוטין ממה שהיה עד היום.
“גוגל זוכר הכל” או לחלופין ”פייסבוק מציעה לך הצעות על פי תחומי עניין שמעניינים אותך” – לא משחקים כאן תפקיד.
הדור החדש, דור ה-Z (הנקרא גם דור המסכים), עושה את זה אחרת.
דור ה-Z (באנגלית: Generation Z) הוא שם משותף לדור שנולד לאחר אמצע שנות ה-90 או שנות ה-2000 המוקדמות ועד ימינו.
מקורות מסוימים מייחסים לדור זה את אלו שנולדו לכל המוקדם בשנת 1996, ויש המציינים מועד מאוחר יותר, עד 2001. מספר דמוגרפים וחוקרים חברתיים מסכימים ביניהם כי הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web בשנת 1994 סימלה את תחילתו של הדור החדש.
שלא כמו בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות, בני דור ה-Z נולדו אחרי תקופת המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, והם אינם נושאים את חותם פיגועי 11 בספטמבר (2001).
הטלפונים הסלולריים והחיבור לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם וחלק מזהותם העצמית; במילים אחרות, הם מחוברים לנייד באינפוזיה מטורפת יותר מכל פריט אחר בחייהם.
אז על מה כל הבלאגן?
סנאפצ’ט היא אפליקציה לשיתוף תמונות, אשר פותחה בידי אוון שפיגל ורוברט מרפי. בעזרת האפליקציה, המשתמשים יכולים לשלוח תמונות, להקליט קטעי וידאו, להוסיף טקסט וציורים ולשלוח הכול לרשימת אנשי הקשר שלהם. לתמונות או לקטעי וידאו אלו נהוג לקרוא “סנאפס” (בתרגום לעברית: “חפוזים”).
השולח של התמונות או הקטעים יכול לקבוע לכמה זמן יוכל מקבל ההודעה לראות את התמונה (הטווח הוא בין שנייה ל-10 שניות), ולאחר זמן זה ההודעה תיעלם ממכשיר מקבל ההודעה.
בנוסף, יכול המשתמש לדעת מהי כמות הצפיות שהיו על כל תמונה או סרטון שנשלח.
למה סנאפצ’ט כל כך מצליחה ובמה היא שונה כל כך מפייסבוק ומגוגל?
בניגוד לפייסבוק, דרכו הפכנו בין לילה לצרכנים אקטיביים – משתפים, מגיבים ומביעים את דעתנו בכל עניין, מתעדים ומעלים סרטונים ותמונות, אשר נשמרים במערכת הפייסבוק ובטיים ליין שלנו לנצח ומשמשים את מר צוקרברג כחומר ביד היוצר לצרכיו – ובניגוד לגוגל, אשר שומרת את כל הצריכה האינטרנטית שלנו, לרבות צפייה ביוטיוב, שאילתות אותן אנו מחפשים ואיכונים שאנו מבצעים.
סנאפצ’ט היא פלטפורמה העושה בדיוק את ההפך ברמה המנטלית. היא מעודדת אותנו להעלות סרטונים או תמונות בידיעה מובהקת שהחומר אותו העלינו ייעלם תוך שעות ספורות. באופן אינסטינקטיבי, הגולש מרשה לעצמו לעשות, להתנהג ולהפיץ תוכן בצורה אחרת, עם חשיבה מקורית ויצירתית יותר, והכל מתוך ידיעה שהחומר ייעלם תוך X זמן! אם אנו חוזרים לדור ה-Z ”חסר הסבלנות״, שנולד עם סמארטפון ביד, אשר צורך את החדשות ע”י צפייה במשפט אחד או תוך קריאת הכותרת בלבד, זה שמגיב באמצעות אייקון הלייק או רגש אחר.
סנאפצ’ט חרצה את גורלה ומעניקה לדור ה-Z קצב מטורף, שאפילו אני, “המומחה הגדול”, כבר מתקשה לעמוד בו.
ולנו נשאר לשאול… מה יביא לנו העתיד? עד כמה צריכת התוכן המהיר הזה תשפיע על הדורות הבאים? מתי יוגדר דור נוסף ואם כן – מהן הסיבות לתיוגו מחדש?
ימים יגידו.
מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמח וכשר.
אבי.
מקור: ויקיפדיה.